סקירה כלכלית שבועית (25 בדצמבר): ישראל נכנסת לסגר שלישי, הקונגרס מאשר חבילת סיוע שנייה, ובריטניה חותמת על הסכם סחר עם האיחוד

בישראל, סגר שלישי ובחירות רביעיות

המשק הישראלי היה במגמת התאוששות – אבל חוסר היציבות הפוליטי גובה מחיר כבד. הכנסת ה-23 מתפזרת עקב אי העברת תקציב והמדינה נכנסת לסגר שלישי החל מיום ראשון.

מהו המחיר של סגר שלישי?

• באוצר מעריכים שהסגר השלישי יעלה למשק כ-3 מיליארד שקל לשבוע, כאשר עיקר הפגיעה צפוי בענף המסחר. שיעור האבטלה צפוי לזנק בחזרה לאזור ה-20% ובשירות התעסוקה חוששים שלרבים מהמובטלים הכרוניים (כ-250 אלף איש) יהיה קשה במיוחד לחזור למעגל העבודה. כמו כן, הסגר השלישי צפוי להגדיל את החוב הממשלתי העצום בשל קיטון בהכנסות ממיסים וגידול בהוצאות הממשלתיות.
  
• במקביל, המשבר הפוליטי המתמשך מנע הכנת תקציב מסודר. כצעד חירום, הממשלה אישרה השבוע תקציב מיוחד שיצריך קיצוץ של 15 מיליארד שקל בלבד, במקום 100 מיליארד כפי שחייב החוק בשל אי אישורו של התקציב. הקיצוץ צפוי לעכב בעיקר תשלומים לעמותות, לפרויקטים ארוכי טווח בתחום התשתית ורפורמות במגזרים רבים שדורשות מימון.
  
• למרות זאת, שר האוצר ישראל כץ הבטיח כי הממשלה תמשיך לממן את דמי האבטלה, ללא הגבלה כמעט, בשל הקורונה, עד ששיעורה יירד לאזור ה-7.5%. בחודש נובמבר שיעור האבטלה היה 14.6%, מספר שיעלה שוב בעקבות הסגר השלישי שיחל בשבוע הבא.
  

בארה"ב, חבילת הסיוע השנייה מתקרבת לכדי מימוש

לאחר חודשים ארוכים של משא ומתן, הקונגרס אישר חבילת סיוע שנייה בגובה 900 מיליארד דולר למשקי בית ועסקים שנפגעו מנגיף הקורונה. כעת ממתינים לאישור הנשיא טראמפ.

מה תכלול חבילת הסיוע השנייה?

• החבילה תכלול תשלום חד פעמי של 600 דולר לרוב האזרחים, תוספת של 300 דולר לשבוע בדמי האבטלה ויותר מ-300 מיליארד דולר בסיוע לעסקים. מעל 80 מיליארד דולר יוקצו לבתי ספר והפצת חיסונים.
  
• הנשיא טראמפ, שצריך עדיין לחתום על התוכנית, אמר כי יש להגדיל את המענק לאזרחים מ-600 דולר ל-2,000 – סכום שהמחוקקים הרפובליקנים התנגדו לו. אם הוא לא יאשר את הצעת החוק, ייתכן שהיא תידחה עד לכניסת ביידן לתפקיד בתחילת החודש הבא.
  
• אם הסכום אכן יוגדל ל-2,000 דולר, אחת התוצאות שלו יכולה להיות השפעה על הבורסה. בתקופת הקורונה מיליוני אמריקנים החלו לסחור עצמאית באמצעות אפליקציות מיוחדות. הזרמה ישירה של כסף יכולה לשמש את מי שלא איבד את עבודתו לחיפוש הזדמנויות בבורסה – שחברות רבות בה פרחו למרות המגיפה.
  
  

באירופה, הושג הסכם סחר בין בריטניה לאיחוד

אחרי שנים של מו"מ ורגע לפני הדד ליין – נחתם הסכם אשר מגדיר את יחסי המסחר בין בריטניה לאיחוד האירופאי ומסמן את תחילת סופה של סאגת הברקזיט.

מה המשמעות של ההסכם?

• לפני 4 וחצי שנים החליטו אזרחי בריטניה לעזוב את האיחוד האירופי. מאחר שמדובר בצעד מורכב מאוד משפטית, הצדדים ניהלו מו"מ אינסופי על תנאי הפרידה. רק השבוע, ממש לפני שהמועד האחרון לסיום המו"מ הגיע – ההסכם נחתם סוף סוף והוסר החשש כי הברקזיט יבוצע ללא הסכם שמחליף את המצב ששרר עד עתה.
  
• ההסכם עוסק בעיקר בתנאי הסחר החדשים בין בריטניה לבין מדינות האיחוד. הוא מאפשר להמשיך לסחור ללא מכס במוצרים, מה שיקל על התעשייה בבריטניה לייצא את מוצריה. עם זאת, ההסכם לא יחול על מגזרי השירותים והתחום הפיננסי, מה שעשוי לגרום לחברות בתחום לנטוש את המטות שלהן במדינה.
  
• ע"פ ההערכות, ההסכם יפגע בצמיחה העתידית של בריטניה – ויקשה על הכלכלה שלה, שנפגעה גם כך מהקורונה, למצות את הפוטנציאל שטמון בה. בבריטניה מקווים עם זאת, שהעצמאות שזכו לה תאפשר להם לנהל מדיניות גמישה יותר, שתסייע לאזרחי המדינה לשפר את מצבם הכלכלי.
  

טוב לדעת

אחת התעשיות שנפגעו קשה מכל בשל הקורונה היא הקולנוע. רשתות הקולנוע הפסידו סכומי עתק, וחברות הסרטים הקפיאו הפקות והתמקדו בשירותי סטרימינג. השבוע סוף סוף יצא סרט גדול לאקרנים – "וונדר וומן 1984", עם גל גדות. הסרט שוחרר תחילה בסין, אבל מספר הצופים שהגיע היה נמוך מהצפוי – וההכנסות דלות יחסית. בסופ"ש הוא אמור לצאת בארה"ב, גם לקולנוע וגם לשירותי הסטרימינג של HBO במקביל, בתקווה להחזיר לפחות חלק מהשקעת העתק בו.