סקירה כלכלית שבועית (27 בנובמבר): בנק ישראל רוכש מאות מיליוני דולרים, ג'נט ילן בדרך למשרד האוצר, וההלוואה העצומה של בריטניה

בישראל, הדולר צולל – והשקל בשיא שלא נרשם זה שנים רבות

היו שנים שבהן כל דולר היה שווה 4 שקלים ואפילו יותר. השבוע הוא צלל לרמות נמוכות היסטורית, מה שגרם לבנק ישראל להתערב ולרכוש, לפי ההערכות, קרוב ל-300 מיליון דולר.

למה הדולר צונח ואיך זה משפיע עלינו?

• לפני 12 שנה עמד שער הדולר על 3.23 שקלים. השבוע, לראשונה, הוא התקרב לרמה הזו, ונסחר בשווי של 3.32 שקל לדולר. הסיבה העיקרית: העליות בשווקי המניות בעולם, בעיקר בשל הפרסומים בנוגע לחיסונים נגד קורונה. המשקיעים קונים מניות ובמקביל יוצאים מהשקעות בדולר שנחשב למפלט בימי משבר.
  
• היחלשות הדולר בישראל נובעת גם מזרימה גדולה של דולרים לתעשיית ההייטק במדינה, שממשיכה לתפקד גם בזמן המגיפה. חברות רבות גייסו בתקופה האחרונה סכומי עתק ממשקיעים בעולם, והדולרים נכנסים למשק בישראל.
  
• לשינויים בשער הדולר יש השפעה מיידית על הכלכלה הישראלית: ראשית, הייבוא הופך לזול יותר – מה שעוזר לייבואנים - ואם אלה מורידים מחירים, גם לצרכנים שקונים את המוצרים שלהם. במקביל, הייצוא הופך לפחות רווחי והדבר משפיע בעיקר על תעשיינים שמוכרים מוצרים לחו"ל, בדרך כלל בשולי רווח קטן יחסית.
  

בארה"ב, ביידן מתחיל לעבוד – ג'נט ילן בדרך למשרד האוצר

טראמפ עוד לא ויתר, אבל הנשיא הנבחר כבר בעיצומן של ההכנות לקראת כניסתו לבית הלבן. ג'נט ילן, שעמדה בראש הפד בתקופת אובמה, תהיה שרת האוצר הראשונה של ארה"ב.

כיצד צפויה להשפיע ילן על המדיניות?

• ג'ו ביידן הודיע השבוע על שורת מינויים, רובם לתפקידי בטחון וחוץ. לצידם, הוא צפוי למנות את ג'נט ילן לשרת האוצר. מדובר בדמות מוכרת מאוד, ומי שהייתה נגידת הבנק המרכזי של ארה"ב בתקופתו של הנשיא אובמה. ילן, בת 74, היא האשה הראשונה בתפקיד.
  
• המינוי של ילן נחשב לשמרני וזהיר, והיא לא צפויה לנסות להנהיג רפורמות מרחיקות לכת בכלכלה. היא נחשבת כמי שמאמינה בהזרמת תקציבים נוספים לכלכלה בתקופת משבר כמו ששוררת כעת. ילן מקובלת על פוליטיקאים משתי המפלגות, דבר קריטי בעיקר משום שהחקיקה והתקציב בארה"ב צריכים להיות מאושרים בקונגרס.
  
• השינויים העיקריים שילן צפויה ליישם הם בתחומי האקלים והרגולציה. בכל הקשור לנושא האקלים - ילן צפויה לנסות ולרסן את התעשיות המזהמות ולתמוך באנרגיות מתחדשות. בתחום הרגולציה, סביר להניח שהיא תגביל את היכולת של המוסדות הפיננסים לקחת סיכונים מרחיקי לכת, כדי להגביר את היציבות במשק.
  

באירופה מתחילים לאמוד את נזקי הקורונה לכלכלה

אמון הצרכנים ביבשת קורס. בבריטניה – שצריכה להתמודד גם עם הברקזיט, החששות גדולים במיוחד. התקווה העיקרית: החיסונים.

מה מראים הנתונים על המצב ביבשת?

• מדד אמון הצרכנים הוא אחד האינדיקטורים החשובים בכלכלה. המדד בודק את תחושת הציבור ביחס למצב הכלכלי ומאפשר לנחש לאן פני הכלכלה. השבוע, סנטימנט הצרכנים בגרמניה לחודש נובמבר ירד ל-6.7-, אחרי שהתחזיות העריכו כי הוא יעמוד על 5-. בצרפת, שם הודיע הנשיא מקרון על יציאה הדרגתית מהסגר, מדד אמון הצרכנים ירד ל-90 נקודות (לעומת 94 בחודש הקודם).
  
• בבריטניה מעריכים כעת שהכלכלה תתכווץ ב-11.3% ב-2020, הנתון הגרוע ביותר  מאז... המאה ה-18. כדי להתמודד עם המשבר, המדינה מתכננת לקחת הלוואה חסרת תקדים בשיעור של 394 מיליארד פאונד, שתסייע לה להמשיך ולהוציא כספים למרות הירידה בפעילות המשק וההכנסות ממיסים.
  
• הבנק האירופי המרכזי פרסם השבוע הערכה, אופטימית יחסית, לפיה אם החיסונים יתחילו לצאת לציבור בקרוב ויעבדו כמובטח, המערכת הבנקאית בגוש היורו תחזור לרמת הרווחים שנרשמה קודם למגיפה – עוד לפני 2022. ב-1.12 ייתכנס הבנק לדיון נוסף, כדי להחליט על המשך המדיניות שלו.
  

טוב לדעת

תעשו כבוד לאלון מאסק שטיפס השבוע למקום השני ברשימת האנשים העשירים ביותר בעולם, שמפרסמת סוכנות הידיעות בלומברג. מאסק עקף את ביל גייטס, והונו מוערך כעת ב-128 מיליארד דולר. הסיבה לזינוק: מניית "טסלה", אחת החברות שבהן שולט מאסק, טיפסה לגבהים חדשים והעשירה את מאסק ב-100 מיליארד דולר רק ב-2020! במקום הראשון, כמובן, נמצא ג'ף בזוס ששולט באמזון ושווה 182 מיליארד דולר.